כי די ציפיתי שתגיבו לפוסט הקודם שהיה יקר ערך עבורי.
(עדיין יכולים להגיב אחמ אחמ)
(עדיין יכולים להגיב אחמ אחמ)
למה מרוצה?
כי אתמול היה מושלם. תדמיינו את הסיטואציה הבאה:
כל הכיתה, ללא יוצא דופן, יושבים יחד מול מדורה לוהטת בעוד החום כמעט ממיס לך את הפנים והפעם אין "הבדל מעמדות"
אין כזה דבר שרק ה"מקובל" ידבר או שכל ה"חנונים" ילכו יחד לצד. תכלס, אין כזה דבר באמת אבל המציאות המסריחה שאנחנו חיים בה גורמת לנו לחשוב שיש. המציאות הזו שלוקחת ילד מקסים, עולם ומלואו, שיכול לרתק בסיפוריו ולחבור בנחמדות יתרה עם הרבה אנשים ופשוט מעלימה אותו. גורמת לו להחשב "שונה", תמהוני. כאילו עשה משהו שלא כשורה.
ובל"ג בעומר הזה, בין הזמן שבו כל הילדים מתקבצים סביב המנגל ורק בן אחד יודע לנפנף וקצת אחרי שכולם בחרו את תפוחי האדמה הגדולים ביותר שנותרו, כמעט לפני שכולם הספיקו לקחת את חבריהם לשיחה קלה, ממש ברגע הזה, בין כל אלו, כל הכיתה יושבת על מחצלות מעובשות וצוחקת.
וזה לא משנה בכלל שהפנים ניתכות אל מול האש הלוהטת, לא משנה שחרקים קטנים עולים כל פעם על מישהו אחר, לא משנה שהקולה נשפכה עלייך, אתה לא זז, פשוט יושב וצוחק.
אין מחיצה, אין הבדל. כולנו יחד, יושבים כשאחד דבוק לשני, צוחקים על... בעצם הכל.
כולם צופים במשחק הגמר בניידים שלהם וצועקים בכל סל.
מספר חטיפים זרוקים על איזה כיסא וכמה בנות מניחות את הראש על חברתן ולאף אחד לא אכפת איך נראה השיער שלו או איך הבגדים.
כי כולנו כבר עלינו על מדי ב' שכוללים מעילים כבדים וגרביים והשיער של כולנו קצת חצי מת ומפוזר איפשהו על המחצלת.
פשוט יושבים וצוחקים.
ואז הבנתי! זה הכיף. כולם יחד, אין הבדל בין אף אחד. אין חבורות שמסתודדות ואין ריכולים מגעילים.
כי הערב הזה לא הייתי סתם עם החברות הקרובות שלו ותווית עם השם 'חנונית' מתנוסס עליה, הייתי ילדה שיושבת עם ילדות מהכיתה שלה וצוחקת וזה הרגיש כל כך טוב.
סליחה על החפירה, פשוט נהניתי שהרגשתי צורך מטורף לשתף אתכם!
ולא אכפת לי שאף אחד לא מגיב, אני עדיין בטוחה, איפשהו שם בחלקי המוח שמישהו כן רואה את זה וזה מספק אותי.
נ.ב: עדיין מחכה לתשובה הזו מהפוסט הקודם, אשמח אם תגיבו.
ועוד יותר אשמח אם יש לכם אפשרות לעשות כמו בל"ג בעומר הזה, לשתף את כולם, לשבת כולם ולא להתייחס ל"חבורות" שבטח גם בכיתתכם יש, תנצלו אותה, תתגבשו, כי זו באמת המטרה הנעלה ביותר.
כתבתי את הפוסט הזה כי שעברתי על הקודמים גיליתי שיצאתי ממש שטחית ואני ממש לא.
אני חנונית, לפי איך שאני מגדירה את עצמי ורק רציתי לציין שאני ממש לא דוגלת בשיטה הזו ולצערי היני חלק ממנה.
בל"ג בעומר הזה, בערב הקסום הזה, הבנתי שאפשר אחרת וזה התחבר לי מושלם למסקנה שהבנתי כשקראתי את הפוסטים הקודמים.
מקווה שתגיבו ועוד יותר חשוב, שבאמת תבינו את כוונתי,
נוםנום23
;){kind=link}