עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שלום, קוראים לי נוםנום23, בת 13 וחצי.
הבלוג הזה יציג את החיים המשעממים-עד-למות שלי בדרך קצת הומוריסטית והערות שלי.
כמו כן, ניתן למצוא בבלוג המלצות, סיפורים ועוד...
אז תיכנסו ותראו, מקווה שתאהבו :)
חברים
רוזיDaliaSשאריות של החייםZippersלילך ציבעוני
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סיפורים  (2)
בלוג  (1)
היכרות  (1)
חברות  (1)
חברים  (1)
ניסיון  (1)
עזרה  (1)
צבועים  (1)
ריבים  (1)
שקר  (1)
ארכיון

שני לבבות- פרק ראשון: פיילוט

31/05/2014 16:00
נוםנום23
סיפורים, ניסיון
"רוני!" מיכאלה צווחה אל תוך הפלאפון, "איפה את? אנחנו עוד נאחר בגללך."
"עזבי אותי, נסעי לשם לבדך. אני לא אבוא."
"מדוע?" התעצבה מיכאלה מפני שנבצר מרוני להגיע,
"משהו אישי." רוני תירצה, "אבל תעשי חיים כפליים, עבורי ועבורך." 
"ברור." צחקקה ונתקה.
דחפתי את הנייד אל כיס מכנסי האחוריים ופסעתי אל עבר הבית האפור שניצב למולי, הבית של איתן. צלצלתי קלות בדלת ואישה נחמדה בעלת פנים מדוכדכות וגוף דקיק פתחה לי, היא הציגה את עצמה כאימו של איתן והובילה אותי אל הקומה העליונה. איתן ישב על הכיסא, מול המחשב ואוזניות כיסו את אוזניו. 
"איתן." לחשתי והוא הסיר את האוזניות וניצוץ התלבש על עיניו. 
"רוני." הוא חייך והזמין אותה להיכנס.
"הופתעתי שהזמנת אותי אלייך." סיפרתי, "חשבתי שזה מאחורינו כבר." 
"גם אני. אבל זה לא, לא נוכל להתכחש. מה אם אפרד ממיכאלה? האם זה ישנה דבר?"
"זה לא ישנה כלום." עיניי עקצצו ודמעות חנקו את גרוני, "מיכאלה היא החברה הכי טובה שלי ואתה החבר שלה."
"אבל אנחנו אוהבים אחד את השני, לא כן?"
"לא." שיקרתי בלב כבד, "זה מאחורינו. היה ונגמר. טעות אחת לא תהרוס חברות של שנים."
"גם לנו יכולה להיות חרות של שנים." התעצב איתן,
"לא, לא יכולה להיות לנו חברות של שנים. מיכאלה היא החברה הכי טובה שלי! היא תמכה בי כשהייתי זקוקה לתמיכה, הצחיקה אותי כשהייתי מדוכדכת נורא, הגנה עליי כשמישהו כל כך פגע ואני ואתה- מכירים בקושי שנה. תעטה את המסכה של החבר של מיכאלה ותן לי לעטות את שלי. זהו."
"ומה, נמשיך ככה? נפגשים במסיבות כשמיכאלה תלויה על זרועי ואני מביט בך בהערצה ואת כמעט נחנקת מהסיטואציה המסובכת הזו?"
"הסיטואציה לא כזו מסובכת." רטנתי, "אתה חבר של מיכאלה, אני החברה הכי טובה שלה. מה מסובך בזה?" המשכתי לשקר לעצמי בעצבנות ניכרת בעודי מתפתלת באי- נוחות אל מול עיניו. 
"מה שמסובך זה שהתנשקנו! מה שמסובך זה שאנחנו עדיין מאוהבים! מה שמסובך זה בערך הכל." איתן התלהם.
"אני לא מבינה למה הגעתי הנה בכלל..." לחשתי, "ביי, איתן." אמרתי ויצאתי מחדרו, מתעלמת מקריאותיו אליי. 

אני הולכת ברחוב חזרה לביתי, אחרי שיצאתי מביתו של איתן. דמעות מכסות את פניי הרכות.
אני חושבת על כל השנה הזו, כמו סרט נע. הנה אני ומיכאלה הולכות יחד לקניון, הנה אנחנו פוגשות באיתן ואני חושבת 'יואו... איזה מושלם', הנה מיכאלה ניגשת אליו ומרעיפה עליו מחמאות, הנה הם יוצאים יחד, הנה אני ואיתן מתנשקים והנה אני הולכת ברחוב. 
ואתם יודעים מה, זה לא הוגן. אני רציתי את איתן אבל מיכאלה קיבלה אותו. למה שלא, היא מלכת הכיתה, המקובלת שחושקת במשהו וחיש מהר מקבלת אותו, זו עם הכסף והביטחון השופע.
והכי עצוב, שאני רוצה אותו כל כך והוא בהישג ידי אבל אני לא מושיטה יד כדי לקחת. 
היום שבו ידעתי שהוא מרגיש כמוני, מרגיש לי כאילו זה היה אתמול...
הלכתי עם מיכאלה לאיזו מסיבה ואיתן היה שם הם הסתובבו יחדיו, כמו מלך ומלכה, כל כך נוצצים. מיכאלה ביקשה ממני להביא לה כוס מים, הייתי נדיבה אז הסכמתי. הוא ניגש אליי וביקש להיפגש איתי באיזה חדר נטוש שהיה בסביבה, זה היה קרוב ליום החצי שנה שלהם ביחד אז חשבתי שהוא רוצה להתייעץ איתי לגבי מתנה, זה היה דביק עד כדי כך שחשבתי שאני אקבל סוכרת. 
הגשתי למיכאלה את המים והלכתי אל החדר.
החדר היה רותח וקירותיו היו דהויים. זה היה בר נטוש וקטן שהדיף סיגריות ואלכוהול עם כיסאות שרוטים זרוקים לכל עבר, שברי בקבוקים וחום... אוח', היה שם כל כך חם!
הוא התקרב אליי, עמד ממש כמה סנטימטרים מול פניי ושאל, "נכון שמיכאלה היא בנאדם שטחי?", 
צחקתי כל כך חזק שהיה נדמה לי שהקירות יתנפצו, "ממש לא." עניתי בשקר,
"כל מה שמעניין אותה זה נעליים, קניונים ומי יותר מקובל." צחק עמי.
ואז הוא התקרב אלי יותר. אפו הקר נגע באפי, הידיים שלו חיבקו אותי ולטפו את גבי, שפתינו התקרבו והוא נישק אותי.
"את לא שטחית כמוה." הוא לחש.
הייתי שמחה, מופתעת, מבולבלת... רגשי אשם תקפו אותי ופרפרים ריחפו לי בבטן. הדביקו לי את הנשיקה הראשונה שלי ועוד ממישהו שאהבתי! אבל הרגשתי רע בגלל מיכאלה שאהבה אותו גם כן.
מיהרתי לעזוב את המקום וסערה געשה בתוך תוכי. 

לא עניתם איזה סיפור אתם מעדיפים אז המצאתי חדש :)
מקווה שתאהבו...
ואם לא, אני אמחק ואעשה עוד סיפור עד שתאהבו.

נוםנום23.
שרוצה להוסיף שבסיפורים, אני לא עושה הדגשים. 


כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: