עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שלום, קוראים לי נוםנום23, בת 13 וחצי.
הבלוג הזה יציג את החיים המשעממים-עד-למות שלי בדרך קצת הומוריסטית והערות שלי.
כמו כן, ניתן למצוא בבלוג המלצות, סיפורים ועוד...
אז תיכנסו ותראו, מקווה שתאהבו :)
חברים
רוזיDaliaSשאריות של החייםZippersלילך ציבעוני
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סיפורים  (2)
בלוג  (1)
היכרות  (1)
חברות  (1)
חברים  (1)
ניסיון  (1)
עזרה  (1)
צבועים  (1)
ריבים  (1)
שקר  (1)
ארכיון

מבוך החפירות

26/06/2014 11:31
נוםנום23
להדק כבלים, להניח ידיים עם המקלדת, הקראה לחיות אסורה, הכניסה לאנשים בעלי לב חלש/ יכולת שעמום מהירה/ חוסר סלבנות אסורה!
היכונו לפוסט המפחיד ביותר של השנה- מבוך החפירות

אכן כן, הגעתם אל חפירה מתמשכת. סוג של מבוך רק שבמקום שבילים מפותלים- יש בעיות של מתבגרת. היציאה נמצאת למעלה מימין, לוחצים על מקש X אדום והופ... יצאתם. אבל אין סיבה לעשות זאת, נכון? כי אני זקוקה לכם. 
אחרי הרבה זמן שלא הייתי פעילה כאן, הספקתי לצבור כמה וכמה בעיות שאני אציג בפינכם עם מספר דרכים להמלט/ לפעול ואתם תעזרו לי, אם תוכלו, בבקשה... 

חפירה ראשונה:
יום אחרון ללימודים די טיפוסי. סך הכל 4 שעות של קשקושים, איכי-דביקי אני אתגעגע אלייך, כתיבה בכל מקום אפשרי, שלל ברכות, שיחה של יועצת שסבורה שהיא אשכרה עוזרת, שיחה עם המחנכת שמציגה בפיננו את כל החששות שהיו לה תחילת שנה ואיך הם נמוגו, תעודות, בכי, שמחה, הפתעה, הבייתה, להפרד. טיפוסי, לא? 
אני, החברה הכי טובה שלי (נקרא לה אגם), חברה (שנקרא לה ליהיא) ועוד חברה מכיתה אחרת (שנקרא לה ספיר), חברה של ספיר נדחפה אלינו ברגע האחרון למרות שחוץ מספיר אף אחת לא ממש אוהבת אותה (סיפור ארוך... נקרא לה לירון).
בכל אופן, כולנו יצאנו לקניון לחגוג את סוף שנת הלימודים והתעודה (מאד מרוצה מהתעודה שלי)! במהרה, מצאתי עצמי מסתערת על כל חנות אפשרית במטרה למצוא קרם לשיער שאזל בסופר פארם וחולצה לבנה יפה לאיזה טקס שעושים במקום שבו אני מתנדבת. 
החברות המדהימות שלי נגררו איתי במשך שעה וחצי לפחות בכל חנות, מודדות טונה של בגדים ומנסות למצוא חנות טיפוח עם קרם שינסה להשתוות לקרם שלי ולפלאים שהוא מחולל בשיער שלי. אחרי דיי הרבה זמן, הבנתי שהן בטח רעבות ומותשות אז אמרתי שאני אחפש בעוד כמה חנויות שנותרו ובינתיים, הן ילכו להסתובב. כמובן, הן התחילו להתווכח (מחמיא לי ^^) ואמרו שיחפשו איתי. ידעתי שאגם מחפשת לק כתום מאיזו חנות שהיא 10 דקות מהקניון אז אמרתי להן להתפצל ובזמן הזה אני אחפש את מה שאני צריכה. 
לירון במהרה החלה להתווכח שחם בחוץ, הפן יהרס לה והיא לא רוצה ללכת לחנות המגעילה הזו. אחרי כמה צווחות קולניות, קללות שלירון זורקת בלי לשים לב בכלל וידיים שהונפו באוויר, היא אמרה שהיא תישאר עמי ושהן ילכו. כמובן, היא הייתה חייבת לצעוק משפט דרמטי:
"ורק שתדעו, אני לא באה איתכן יותר לקניון!" 
או.קיי, עם כמה שזה כואב, נקבל את זה. את יכולה לחתום על החוזה הזה שאומר בפירוש שלא תבואי יותר? (אני כבר אספר לכם למה אני לא אוהבת אותה, יש סיבה... פוסט הבא אולי). 
על כל פנים, היא נותרה עמי והן הלכו. חיפשנו את הדברים ולבסוף מצאתי חולצה לבנה דיי חמודה וויתרתי על הקרם כי הבנתי שלא אצא עמו בקרוב. הן עדיין היו בחנות ההיא ואני ולירון הסתובבנו לנו. 
בשעמום, פסענו 7 פעמים מקצה הקניון לקצה האחר וכשנגמרו נושאי השיחה והתחלתי להתפתל באי נוחות אל מול עינייה, נבצרה שתיקה מביכה...
היא חברה של ספיר, לא שלי! אני בכלל לא אוהבת אותה. 
"אז מה... את חברה טובה של ספיר?" שאלתי כי לא היה מה עוד. כמובן, התשובה הייתה ברורה מראש... ברור! הן החברות הכי טובות. 
אבל, להפתעתי, "לא ממש. תחילת שנה אהבתי אותה ועכשיו היא ממש נדבקת אליי ואני לא אוהבת אותה יותר. אל תגלי לה אבל אני מנסה להתחמק ממנה." 
וואט. דה. פאק. לאאאאאאאאא!!!
אז אני מתלבטת מה לעשות:
1- לספר לספיר. 
2- לסתום ת'פה ולתת לה לחשוב שהיא עדיין חברה שלה, לראות איך העסק דועך ומתמוטט אל מול עיני. 
3- עצות אחרות? 

חפירה שנייה: 
התחלתי להתנדב בעוד מקום. מדהים, מדהים, מדהים! פעול למען נוער עם צרכים מיוחדים. מגיע אליהם לבית פעם בקצת זמן, משמח אותם, נותן להם עזרה במקצועות הלימוד ועוד...
כל המתנדבים שם בני 13-20. אני בת 13. אבל מה הבעיה? כולם שם בני 16-19 ואני היחידה הקטנה. תקראו לי פרנואידית אבל אני מרגישה שהם מסתכלים עליי כאילו אני ילדה קטנה בת 4 וזה מונע ממני להפתח, להתחבר לאנשים ובכללי לעזור. 
אני אוהבת את רעיון המקום הזה אבל אני לא בטוחה שאני מסוגלת להתמודד שם לבד.
אז מה לעשות? 
1- לנסות להתחבר לאנשים למרות פער הגילאים והנושאים השונים?
2- להמשיך להתנדב שם. לבד.
3- לפרוש. 


זהו. צלחתם את מבוא החפירות של נוםנום23. 
תודה שקראתם ואשמח אם תעזרו....
כמו כן, סליחה שחפרתי אבל לפחות אני מודה בזה :)
נוםנום23. 
27/06/2014 20:01
היי ממש לא חפרת קודם כל :)
אוקי בנוגע לבעיה הראשונה :
אני חושבת שתספרי לספיר ואם זה לא נוח לה אז תרמזי בעדינות באיזה שאלה כמו
" את ולירון מדברות כמו פעם ? " משהו כזה ..
בנוגע לבעיה השנייה :
את יכולה לבקש מחברה לבוא איתך להתנדב ואז לא תרגישי לבד
או שתנסי להתחבר לאנשים, את מאוד בוגרת לגילך בעיני ללא ספק תסתדרי עם בני 16 את צריכה להתגבר על הביישנות והמבוכה ולנסות :)
בהצלחה רבה נועם ♥
נוםנום23
27/06/2014 22:30
היי, נועם (;
אני מאד שמחה שהגבת, זה חשוב לי מאד.
נדמה לי שאקח את עצתך... תודה!
27/06/2014 22:33
בכיף ! שמחה שעזרתי ♥
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: