עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שלום, קוראים לי נוםנום23, בת 13 וחצי.
הבלוג הזה יציג את החיים המשעממים-עד-למות שלי בדרך קצת הומוריסטית והערות שלי.
כמו כן, ניתן למצוא בבלוג המלצות, סיפורים ועוד...
אז תיכנסו ותראו, מקווה שתאהבו :)
חברים
רוזיDaliaSשאריות של החייםZippersלילך ציבעוני
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סיפורים  (2)
בלוג  (1)
היכרות  (1)
חברות  (1)
חברים  (1)
ניסיון  (1)
עזרה  (1)
צבועים  (1)
ריבים  (1)
שקר  (1)
ארכיון

מכתב שלעולם לא יישלח

17/07/2014 19:41
נוםנום23
היי, 
אני לא בטוחה איך לכנות אותך... הילדה שפגעה בי? או החברה הכי טובה לשעבר? 
כמובן, יש את הצד האופטימי והמענג של מישהי שהסבה לי אושר ושלוש שנים מלאות הומור ושמחה
אבל, מאידך גיסא, ישנה גם מישהי שגרמה לי לבכות כל לילה, שנטשה אותי והוכיחה לי שאנשים בסך הכל שמים מסכות שאוטמות להם את הנשמה. 

את יודעת מה שהאירוע שהכי ייזכר לי ממך? 
את תמיד לא הבנת למה אני כותבת, לא נתפס לך מדוע אני מעדיפה להסגר בחדר ולכתוב מאשר לצאת ולבלות... ואז, יום אחד, הראתי לך משהו שכתבת ואמרת לי, "מאיזה אתר הוצאת את זה?" 
וזה היה שווה עבורי את כל המילים שבעולם... הסתערתי עלייך בחיבוק דוב ולא האמנתי כמה אני ברת מזל. 
את יודעת מה, גם אם כל הסופרים הנחשבים בעולם היו קוראים זאת ומרעיפים עליי מחמאות, זה לא היה משתווה למה שאמרת. נכון, זה נשמע מוזר אבל זה היה כל כך חשוב לי, ברמה שאף אחד לא יבין. 

ואז, מצאת חברה חדשה. נהיו לכן סימנים מוסכמים, הייתן מבלות תמיד יחדיו ולפניי ששמתי לב, העדפת אותה על פניי. 
כל הקסם נמוג, העולם שלי התנפץ. הילדה שהכי סמכתי עלייה בעולם, איכזבה אותי.
והתחלתן להתעלל בי מעט כי זה היה מצחיק, נכון? 
היא מצחיק לרדת עליי, להבין שבלעדייך אני כלום, היה מצחיק לגלות לה כל עקב אכילס שיש לי ולגרום לקנא בכן ובקשר המדהים שלכן... מדהים כמעט כמו הקשר שהיה לנו. 

כל מה שארשום לא יתאר איזו סופה געשה בי. 
כל הימות שיש בעולם לא ישתוו לכמות הדמעות שזלגו מעיניי והתנפצו אל הכרית הרטובה,
כל הלבבות השבורים לא יכאבו כמו ששלי כאב. 

היינו צמד, היינו שתיים. כלום לא יכל להפריד ביננו, היינו מתאימות אחת לשנייה כמו כפפה ליד,
כמו עניבה לחליפה, 
כמו אודם לשפתיים, 
כמו שברון לב לאהבה. 
אבל עובדה... משהו כן שבר את מסך הברזל שלנו, מישהי כן הצליחה לשבות אותך. היא לקחה אותך. 
היה לך כיף עם העובדה שהיא לקחה אותך ובגלל זה, לא העזתי להתנגד. 

אני לא חושבת שאוכל אי פעם לכעוס על חברתך העדכנית, שעבורה זרקת אותי. 
הרי אי אפשר להאשים מישהו שהוא רוצה לבלות עוד ועוד בחברתך! זה מה שאת עושה לכולן, את עד כדי כך מהפנטת שאם מישהו יבלה עמך 20 דקות, הוא ירצה לאזוק אותך אליו. 
ואיך אני יודעת? כי זה מה שקרה לי. 
התעוורתי. כל הרוע שבך נעלם, רק הטוב שבך זהר ובחיים לא העזתי לחשוב שזה מה שיקרה. 

היינו דבוקות אחת לשנייה אבל... דבר אחד שלמדתי? 
כל דבק ניתן להסיר. 

אז, נכון, לא תקבלי את המכתב הזה, אבל אני מוכרחה לרשום את מה שיושב לי על הלב. 
התקדמתי, את יודעת? יש לי חברה הכי טובה חדשה, חברים חדשים, חיים אחרים...
אולי אפילו לא תכירי אותי עוד. 
ואולי אני עוד לא אכיר אותך. 
כבר הפסקתי להשבר כל פעם שראיתי אותך ואותה כי החיים ממשיכים אבל החור שעשית לי בלב, הוא צלקת והוא בחיים לא יגליד. 
תמיד יהיה את החשש שינטשו אותי, כמוך. 
אבל, בכל זאת, אני בוחרת להודות לך. על שגרמת לי להרגיש מה שהרגשתי איתך, על שלוש שנים מופלאות, על שהיית מי שאת...
נוםנום23. 

ותצפו לעוד פוסט עלייה כי יש לי עוד הרבה לכתוב ולא נעים לי לחפור בפוסט אחד...
unicorn
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: