עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שלום, קוראים לי נוםנום23, בת 13 וחצי.
הבלוג הזה יציג את החיים המשעממים-עד-למות שלי בדרך קצת הומוריסטית והערות שלי.
כמו כן, ניתן למצוא בבלוג המלצות, סיפורים ועוד...
אז תיכנסו ותראו, מקווה שתאהבו :)
חברים
רוזיDaliaSשאריות של החייםZippersלילך ציבעוני
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סיפורים  (2)
בלוג  (1)
היכרות  (1)
חברות  (1)
חברים  (1)
ניסיון  (1)
עזרה  (1)
צבועים  (1)
ריבים  (1)
שקר  (1)
ארכיון

רגשות אפורים.

26/07/2014 21:26
נוםנום23
יופי. 
קולו מתרעם, הפנים שלו מחליפות צבע לגוון אדמדם. 
ואז זה חוזר, הכל במכה, כמו פלאשים מסתוריים. יותר נכון, תמונות. 
ועם כל תמונה, בא רגש. לצערי, רובם רגשות אפורים. כן, כך אני קוראת לזה. 
עצב, כעס, תסכול... רגשות אפורים. 

וחילופי האש לא נפסקים לרגע. כמובן, שאין באמת אש. 
אבל מילים יכולות להיות כואבות באותה המידה. 
ושוב פעם, כשהרגלי, בדרך עקיפה, אני מאשימה את עצמי. בכל. 

אני עוצרת לרגע ואז מתחילה לרעוד... מה אם זו לא עוד האשמה טיפשית של מישהי חסרת ביטחון?
מה אם זו האמת ואני אכן אשמה? 
והם לא תורמים כלל וכלל. 

הם ממשיכים, כמו סוס דוהר שהשתגע. 
אבל מה עם מי שרוכב על הסוס? נגזר גורלו? הוא לא יכול לעשות דבר?
רק לצפות בסוס משתגע ומותיר אותו, גרור על הרצפה עם שטפי דם וצלקות שלא יגלידו לעולם. 

אני צופה באחים שלי, חסרת אונים. 
מבקשת, ולו לרגע קט, להחליף את אחי שסוגר שבת בבסיס. 
לפחות הוא רחוק מ... זה. 

ואז זה נפסק. 
שקט רועם צובע את האוויר. אני מרגישה כפות ידיים מזדחלות אל צווארי ועוטפות אותו. 
אט אט עד שהן חונקות אותי ואני נבלעת בין ההמון. 
הגל הסוער נראה באופק ומתפרץ. 
והשקט שהיה? איננו עוד. 

המלחמה ממשיכה וכך גם החיים. 
אני רצה לחדר שלי, דמעות נוטפות על לחיי. 
הכל מטשטש, אני לא שומעת דבר. 
תגידו, לא אכפת להם בכלל ממני? 
כי אני עדיין כאן! 

ולא, אני לא מספיק בוגרת כדי להתמודד עם זה. 
זה ממש כמו לתת לי עולם על כף יד ולפוצץ אותו בזקירת אצבע מזורגגת. 
הרצפה קורסת מתחת לרגליי. 

רק שיפסיקו, בבקשה. 
כי, ברגע זה ממש, יש לי רגשות אפורים. 
Zippersשאריות של החייםunicorn
Zippers
26/07/2014 21:54
נגעת לליבי.
אני מבינה כמה זה כואב.
אבל את חזקה. אני מאמינה בך. אתם תתגברו על זה. <נעמה>
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: